ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך במדבר

הפרשה בראי הרמב"ם

כמה מצוות יש?

21
לחץ להקדשת שיעור זה
ידוע ומפורסם הוא שמנין המצוות הוא תרי"ג. אך לעיתים לא כל מה שידוע ומפורסם – מוסכם.
פרשת במדבר מביאה לפתחנו מחלוקת ידועה בשאלה: האמנם ישנן תרי"ג מצוות?
על פרשתנו כותב ספר החינוך: "לחשבוננו אין בפרשה הזו מצווה".
מה כוונתו בדבריו: "לחשבוננו"?
זאת מכיוון שהחינוך מתכוון לחשבונו של הרמב"ם, אותו הוא מאמץ, אלא שיש חשבון אחר.
בסוף הפרשה מזהירה התורה את בני קהת, להקפיד בשעת עבודתם לכסות את כלי המשכן: "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו". את אזהרה זו, מונה בעל הלכות גדולות [בה"ג] כמצוות לא תעשה.
על קביעה זו חולק הרמב"ם נחרצות. לדעתו כל מצווה שאינה לדורות, אינה נמנית במניין התרי"ג. כלומר, יש גבול למספר המצוות שניתן למנות. אחד המסננים למניין המצוות לדעת רבנו, הוא הציווי לדורות.
המקור להגבלת מניין המצוות מופיע במסכת מכות (כג:): " דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה - שלוש מאות וששים וחמש לאווין כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם.
אמר רב המנונא: מאי קרא? 'תורה צוה לנו משה מורשה' (דברים לג,ד). 'תורה' בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי; 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום."
כלומר, הגמרא דורשת את הפסוק - "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" כך: תורה = 611 מצוות שמענו מפי משה ו-2 נוספות: "אנכי" ו"לא יהיה" שמפי הגבורה שמענום, בסך הכל תרי"ג = 613 מצוות.
על כך אומר הרמב"ם ומה ציווה לנו? מה שהוא מורשה – לדורות, ולא מצוות שנאמרו לזמן מוגבל. לדעת הרמב"ם, ישנן 300 מצוות שהן מצוות זמניות ואינם בכלל התרי"ג מצוות.
אמנם יש לציין, כל המקורות המגבילים את מניין המצוות לתרי"ג הן מדברי האמוראים בלבד.
לא מצאנו מניין כזה, לא במשנה ולא בכל מקור תנאי אחר. אף בתלמוד הירושלמי לא נזכר מניין זה. ואכן היו מרבותינו שהקשו על ההצמדות למניין זה או אחר.
כותב הרשב"ץ (הקדמה לספר זוהר הרקיע): "כי הרמב"ם ז"ל בכיוון החשבון הייתה לו יגיעה גדולה, וכותב וחוזר ומתקן". מתוך כך הוא מעלה תמיהה: "ושמא מה שהוסכם שמניין המצוות הם תרי"ג - שס"ה ורמ"ח, הוא לפי דעת ר' שמלאי, וכפי מה שפירש הוא המצוות, ואנחנו לא נסמוך עליו בפירושו בעניין פסק הלכה, אבל נסמוך על סוגיית התלמוד. ומה שהזכירו בכל מקום זה המניין, הוא לפי שלא מצינו חכם אחר מנאם - תפסנו מנינו. ואף אם יחסר או יעדף המניין הוא הולך סביבו, והוא כאומרם בהרבה מקומות: הוי פורתא, ובפורתא לא דק".
כלומר, הרשב"ץ מעיר שדבקות במניין המצוות, גורמת לדוחק בהגדרתן וממילא בהשלכות שיש למניין זה על פסק ההלכה, שכן למניין המצוות יש השלכות רבות, למשל, אם הדבר מוגדר כמצוות לא תעשה, אזי חייבם עליו מלקות. לכן לדעת הרשב"ץ, מדובר במניין שאינו מחייב, אלא מניין בקירוב.
בדרך דומה צעד גם רבי אברהם אבן עזרא בספרו "יסוד מורא וסוד תורה" (השער השני) : "על דרך מחקר האמת, אין קץ למספר המצוות, כאשר אמר המשורר: 'לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאוד'. ואם נספור רק הכללים והעיקרים ומצווה שהיא עומדת לעד, אין המצוות עשירית משש מאות ושלוש עשרה".
כלומר, לדעת ראב"ע, מצד האמת, אין גבול למניין המצוות ומאידך, אם נמנה כללים בלבד, לא נגיע לתרי"ג.
מדוע אם כן, הרמב"ם דבק במניין זה?
על כך בשבוע הבא...
עוד בנושא במדבר

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il