ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שידורים חיים מיוחדים לכבוד חג מתן תורה
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר שמונה פרקים לרמב"ם

א' טבת תשע"ד

פרק ח חלק ד

לאחר שלמדנו על האפשרות שה' יגזור על אומה שתרשיע, וכן על אדם פרטי שאחר שהרשיע לא יוכל לחזור בתשובה, כעת מלמדנו הרמב"ם אפשרות שלישית: מראות של חוסר צדק בעולם, רשע וטוב לו וצדיק ורע לו, שאינם שוללים את הבחירה, ורק מהווים ניסיון לאדם המאמין.
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
ביאור דברי ישעיה
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
-39 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק רביעי – פרק חמישי
-38 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק חמישי חלק ב'
-37 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק חמישי חלק ג'
טען עוד
וְאָמְנָם מַאֲמַר יְשַׁעְיָה: "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" (ישעיה סג, יז) - הֲרֵי הוּא יוֹצֵא מִזֹּאת הַכַּוָּנָה כֻּלָּהּ, וְאֵינוֹ נִתְלֶה בְּדָבָר מִזֶּה הָעִנְיָן. וְאָמְנָם כַּוָּנַת אֵלּוּ הַדְּבָרִים, לְפִי מַה שֶּׁבָּא לִפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶם, שֶׁהוּא הִתְאוֹנֵן עַל הַגָּלוּת, וְגֵרוּתֵנוּ, וְאָבְדָנֵנוּ, וְהִתְגַּבְּרוּת הָאֻמּוֹת עָלֵינוּ, וְאָמַר, מִתְחַנֵּן: הוֹי, אָדוֹן, כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ זֶה הַמַּצָּב מֵהִתְגַּבְּרוּת הַכּוֹפְרִים, יִתְעוּ מִדַּרְכֵי הָאֱמֶת, וְיָסוּרוּ לִבּוֹתָם מִיִּרְאָתְךָ, וּכְאִלּוּ אַתָּה שֶׁתִּגְרֹם לְאֵלּוּ הַסְּכָלִים לָצֵאת מִן הָאֱמֶת. עַל דֶּרֶך מַאֲמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "וְאָמְרוּ (כל) הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ [לֵאמֹר] מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'" וְכוּ' (במדבר יד, טו-טז). וּלְפִיכָך אָמַר אַחַר זֶה: "שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ" (ישעיה שם, שם), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם חִלּוּל הַשֵּׁם. וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר בִּתְרֵי עָשָׂר מַאֲמַר הַהוֹלְכִים אַחַר הָאֱמֶת, הַמְנֻצָּחִים מִן הַגּוֹיִם בִּזְמַן הַגָּלוּת, וְאָמַר, מְסַפֵּר אָמְרָם: "כָּל עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינֵי ה', וּבָהֶם הוּא חָפֵץ, אוֹ אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט" (מלאכי ב, יז). וְסִפֵּר מֵאָמְרֵנוּ עוֹד, מִתֹּקֶף הַגָּלוּת: "אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים, וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת, וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים" (שם ג, יד-טו) וְכוּ'. וּבֵאֵר וְאָמַר שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה עָתִיד לְגַלּוֹת הָאֱמֶת, וְאָמַר: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם" (שם שם, יח) וְכוּ'.

המשמעת והמרי ביד האדם
וְאֵלּוּ הַפְּסוּקִים הַמְסֻפָּקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּקְרָא, הַגּוֹרְמִים לְדַמּוֹת שֶׁה' יַכְרִיחַ עַל הַמֶּרִי - הִנֵּה כְּבָר בֵּאַרְנוּ עִנְיָנָם בְּלִי סָפֵק, וְהוּא בֵּאוּר נָכוֹן עִם חֹזֶק הַהִתְבּוֹנְנוּת. וְנִשְׁאַרְנוּ עַל עִקָּרֵינוּ, כִּי הָאָדָם - בְּיָדוֹ הַמִּשְׁמַעַת וְהַמֶּרִי, וְהוּא הַבּוֹחֵר בְּמַעֲשָׂיו, מַה שֶּׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ יַעֲשֵׂהוּ, וּמַה שֶּׁיִּרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ לֹא יַעֲשֵׂהוּ, אֶלָּא אִם כֵּן יַעַנְשֵׁהוּ ה' עַל חֵטְא שֶׁחָטָא בְּשֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכִי קִנְיַן הַמַּעֲלוֹת וְהַפְּחִיתֻיּוֹת בְּיָדוֹ, וּלְפִיכָך רָאוּי לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְזָרֵז עַצְמוֹ בְּקִנְיַן הַמַּעֲלוֹת, הוֹאִיל וְאֵין לוֹ מְעוֹרֵר שֶׁיְּעוֹרְרֵהוּ אֲלֵיהֶן מִבַּחוּץ, וְהוּא אָמְרָם בְּמוּסְרֵי זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא: "אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי" (אבות א, יג).

___________________________________

ביאורים
לאחר שלמדנו ממקורות שונים על מצבים שבהם נשללת הבחירה החופשית של האדם כתוצאה מעבירות, מלמד אותנו הרמב"ם על פסוקים שמשמעותם שונה על אף הדמיון הראשוני לפסוקי שלילת הבחירה. לדוגמה, כאשר הנביא ישעיהו זועק: "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" [ישעיהו סג, יז], עלולה להיווצר תחושה שה' כביכול מתעה אותנו או מונע מאתנו לירא אותו. הרמב"ם מסביר פסוקים אלו בהקשר אחר. מהו ההקשר שבו נאמר פסוק זה? בדברים אלה מתרעם הנביא ישעיהו על מצבו של עם ישראל בגלות. ישעיהו מתרעם על ההתדרדרות המדינית, על שלטון האומות עלינו ובקיצור – על מצבם העגום של ישראל לאחר החורבן. מצבו השפל של עם ישראל, מלמד הרמב"ם, מעניק פתחון פה לכופרים ולכל אלה שאינם מאמינים בה'. כאשר עם ה' מצוי במצב כה שפל זהו חילול השם. בפסוקים אלה קובל הנביא על כך שהמצב שבו נתונים ישראל מתעה את הרחוקים מלשוב אליו ובכך – מנציח חלילה את הריחוק ממנו. הגלות הינה אם כן חילול השם הנורא ביותר שקיים. מצב זה מאפשר חלילה את המחשבה שעזב ה' את ישראל. ובעומק העניין, אם עזב ה' את ישראל, משמעות הדבר היא שחלילה עזב ה' את הארץ. גאולת ישראל, לפי דברי הנביא, הינה גאולת ה'. כאשר עם ישראל בגלות גם ה' כביכול נמצא בגלות. דברים אלו הם יוצאי דופן. פסוקים חריגים הבאים ללמד על מצבים חריגים. לאחר הערה זו שב הרמב"ם לעיקרון אותו לימד בתחילה: האדם הוא ישות ריבונית בעלת בחירה חופשית. בכוחו של אדם לקיים מצוות או חלילה – לחטוא, ואין כל כפייה חיצונית על מעשיו. לכן מוטלת על האדם החובה והאחריות לחתור כל העת לתיקון האישיות.

הרחבות
גאולה שאינה תלויה בתשובה
"שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ", רְצוֹנוֹ לוֹמַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם חִלּוּל הַשֵּׁם. לפי דברי הרמב"ם, ישעיה הנביא ביקש מהקב"ה שיגאל אותנו, לא בגלל שעשינו תשובה אלא בשביל לקדש את שמו שנתחלל בגויים. רעיון זה מופיע בפסוק נוסף בספר ישעיה: "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ יֵחָל וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" [ישעיה מח, יא]. המצודת דוד פירש את הפסוק כך: "התשועה שאעשה לכם לא בצדקותכם כי אם למען שמי, כי איך יחולל בין העמים שיאמרו לבלתי יכולת ה'... וכפל מילת 'למעני' לומר שבעבור זה לבד ולא בהצטרפות עמו עוד דבר ".
פסוק נוסף שאנו לומדים ממנו שגאולתן של ישראל אינה תלויה בתשובה, מופיע גם הוא בספר ישעיה: "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְֹהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" [ישעיה ס, כב]. בפסוק זה מתוארים שני סוגי גאולות: גאולה שתבוא בזמנה – 'בעתה', וגאולה שתבוא מהר יותר – 'אחישנה'. אם ישראל יעשו תשובה – הקב"ה יחיש את הגאולה. אולם, גם אם ישראל לא יעשו תשובה, תבוא הגאולה בזמנה – 'בעתה' (ע"פ סנהדרין צח, א).

שאלות לדיון
כיצד ניתן 'להתגונן' מפני תרבות 'הפרסומות' המנסה לגרום לנו לצרוך ולקנות גם מה שאנו לא באמת צריכים?
"ואמרו הגויים אשר שמעו... מבלתי יכולת". האם מה שהגויים יחשבו צריך להשפיע על ההתנהלות שלנו? מדוע?
בשביל הנשמה
לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!
עוד בנושא שמונה פרקים לרמב"ם
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il