ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שידורים חיים מיוחדים לכבוד חג מתן תורה
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר שמונה פרקים לרמב"ם

ה' כסלו תשע"ג

שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ט'

הרמב"ם מסכם את שמונה פרקים בשתי נקודות עיקריות: א. אין ביכולתנו להבין את מציאותו ודעתו של ה'. ב. כל פעולות האדם מסורות בידו והוא מחליט האם הוא יהיה צדיק או רשע
מוקדש להצלחת
צבא הגנה לישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
וּכְבָר הִתְבָּאֵר גַּם כֵּן בְּמַה שֶּׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁאֵין יְכֹלֶת בִּשְׂכָלֵינוּ לְהַקִּיף מְצִיאוּתוֹ יִתְעַלֶּה בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶה לִשְׁלֵמוּת מְצִיאוּתוֹ וְחֶסְרוֹן שְׂכָלֵינוּ, וְאֵין לִמְצִיאוּתוֹ סִבּוֹת שֶׁיִּוָּדַע בָּהֶן, וְשֶׁקִּצּוּר שְׂכָלֵינוּ מֵהַשִּׂיגוֹ כְּקִצּוּר אוֹר הָרְאוּת מֵהַשִּׂיג אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאֵין זֶה לְחֻלְשַׁת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא לִהְיוֹת זֶה הָאוֹר יוֹתֵר חָזָק מִן הָאוֹר אֲשֶׁר יִרְצֶה לְהַשִּׂיגוֹ. וְדֻבַּר בְּזֶה הָעִנְיָן הַרְבֵּה, וְהֵם כֻּלָּם מַאֲמָרִים אֲמִתִּיִּים וּמְבֹאָרִים. וְיִתְחַיֵּב מִפְּנֵי זֶה, שֶׁלֹּא נֵדַע דַּעְתּוֹ גַּם כֵּן, וְלֹא נַקִּיפֶנָּה בְּשׁוּם פָּנִים, הֱיוֹת שֶׁהוּא - דַּעְתּוֹ, וְדַעְתּוֹ - הוּא. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא נִפְלָא מְאֹד, וְהוּא אֲשֶׁר נֶעֱלַם מֵהֶם, וְאָבְדוּ, לְפִי שֶׁהֵם יָדְעוּ כִּי מְצִיאוּתוֹ יִתְעַלֶּה עַל שְׁלֵמוּתָהּ לֹא תֻּשַּׂג, וּבִקְּשׁוּ לְהַשִּׂיג דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁתִּפֹּל תַּחַת שִׂכְלֵיהֶם, וְזֶה מַה שֶׁלֹּא יִתָּכֵן. כִּי לוּ הִקַּפְנוּ דַּעְתּוֹ - הִקַּפְנוּ מְצִיאוּתוֹ, הוֹאִיל וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, לְפִי שֶׁהַשָּׂגָתוֹ עַל הַשְּׁלֵמוּת הִיא, שֶׁיֻּשַּׂג כְּמוֹ שֶׁהוּא בִּמְצִיאוּתוֹ, מִן הַדַּעַת וְהַיְכֹלֶת וְהָרָצוֹן וְהַחַיִּים, וְזוּלַת זֶה מִתְּאָרָיו הַנָּאִים.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
-24 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ח'
-23 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ט'
-22 - הקדמה
טען עוד
הִנֵּה כְּבָר בֵּאַרְנוּ, כִּי הַמַּחְשָׁבָה בְּהַשָּׂגַת דַּעְתּוֹ - סִכְלוּת גְּמוּרָה, זוּלַת שֶׁנֵּדַע שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, כְּמוֹ שֶׁנֵּדַע שֶׁהוּא נִמְצָא. וְאִם נִשָּׁאֵל הֵיאַך הִיא דַּעְתּוֹ - נֹאמַר שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נַשִּׂיג זֶה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נַשִּׂיג מְצִיאוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וּכְבָר גֻּנָּה מִי שֶׁרָצָה לְהַשִּׂיג דַעְתּוֹ יִתְעַלֶּה, וְנֶאֱמַר לוֹ: "הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא?"1 (איוב יא, ז).
הַיּוֹצֵא מִכֹּל מַה שֶּׁאֲמַרְנוּהוּ, כִּי פְּעֻלּוֹת הָאָדָם מְסוּרוֹת אֵלָיו, וּבִרְשׁוּתוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, מִבְּלִי הֶכְרֵחַ מֵאֵת ה' עַל אֶחָד מִשְּׁנֵי הַמַצָּבִים. וְלָזֶה חֻיְּבוּ הַמִּצְוָה, וְהַלִּמּוּד, וְהַהֲכָנָה, וְהַגְּמוּל, וְהָעֹנֶשׁ, וְאֵין בְּכֹל זֶה קֹשִׁי. אָמְנָם תֹּאַר דַּעְתּוֹ יִתְעַלֶּה וְהַשָּׂגָתוֹ לְכֹל הַדְּבָרִים - הֲרֵי שְׂכָלֵינוּ יִקְצְרוּ מִזֶּה, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְזֶה כְּלַל מַה שֶׁהִתְכַּוַּנּוּ לְהוֹדִיעוֹ בְּזֶה הָעִנְיָן.
וּכְבָר הִגִּיעָה הָעֵת לְהַפְסִיק הַדְּבָרִים הֵנָּה, וּלְהַתְחִיל בְּפֵרוּשׁ זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא, אֲשֶׁר לָהּ הִקְדַּמְנוּ אֵלֶּה הַפְּרָקִים.
___________________________
במה שאחר הטבע – החכמה האלוקית. מהם – מהחושבים שידיעת ה' שוללת את הבחירה החופשית.


ביאורים
כהמשך לקביעה העקרונית שידיעת ה' איננה סותרת את עיקרון הבחירה, ממשיך הרמב"ם ומבאר את האבסורד שיש בהצגת הטענה שידיעת ה' סותרת את הבחירה החופשית. בניסיון להציג את ידיעת ה' כסותרת את הבחירה האנושית טמונה ההנחה המופרכת שאנו מבינים את ידיעת ה' על בוריה. 'אני יודע מהי ידיעת ה' ולכן לא ייתכן שתהיה לי בחירה מאחר והוא יודע'. טענה זו היא ילדותית ממש כמו מי שיטען על דבר שגדול מיכולתו לתפוס אותו שאיננו קיים. אור השמש חזק ועוצמתי מיכולת הראייה שלנו2. האם נאמר בגלל זה שאור השמש הוא רק מה שנתפס בכח הראייה שלנו?! מציאותו של ה' גם היא ודאית לנו. האם זה אומר שאנו תופסים בדעתנו מהי בדיוק מציאותו?! חוסר ההשגה המלא לא מבטל את גודל המושג. חוסר השגתנו בידיעת ה' לא מבטלת מחד גיסא את ידיעתו ומאידך גיסא את הבחירה החופשית שהעניק לנו. הראייה החזקה ביותר לקיומו של חופש הבחירה שלנו הוא החוויה הקיומית שעומדת בבסיס חיינו – שאיננו כפויים לעשות פעולה מסויימת. החוויה הפשוטה שלנו היא שיש בכוחנו לבחור ולהחליט כיצד לפעול. וחוויית חיים זו חזקה יותר מכל שאלה פילוסופית מתוחכמת... בעיקרון הבחירה החופשית בוחר הרמב"ם לסיים את הקדמתו למסכת אבות. זהו עיקרון היסוד של המוסר – האדם חופשי לבחור. בכוחו ובאחריותו לשנות את מחשבותיו ומעשיו. ידיעה יסודית זו היא גם הפתח הגדול ביותר להביא לשינוי המיוחל בחיינו.
הרחבות
1. אחר שפרך הרמב"ם את הסתירה בין הידיעה והבחירה, מדוע נצרך הרמב"ם לכל התירוצים הקודמים?
כאן הרמב"ם טיפל בסתירה שבין ידיעה לבחירה. הרמב"ם תירץ, שסתירה זו היא מדומה בלבד, ובאמת הידיעה והבחירה משתלבות יחד.
אולם לעיל טיפל הרמב"ם בסתירה שבין גזירה לבחירה. סתירה זו בודאי הכרחית, ולכן תירץ הרמב"ם באופנים שונים, מדוע אין כאן גזירה .


שאלות לדיון
מה התחדש לך על עצמך בעקבות לימוד הקדמת הרמב"ם? במה אתה רוצה להשתנות, להתקדם וכיו"ב בעקבות לימוד ההקדמה?

נספח לפרק שמיני
סוגיית הידיעה והבחירה
ענין הידיעה והבחירה, נאמר בתמצית במסכת אבות: "הכל צפוי והרשות נתונה" (מסכת אבות, פרק ג, משנה טו). הראשונים ישבו על מדוכה זו, והציעו כמה פתרונות לסתירה:
א) הרמב"ם מסביר, שידיעת ה' איננה כידיעת האדם, ואין ביכולתנו להבינה.
1. הראב"ד הקשה על הרמב"ם: "לא נהג זה המחבר מנהג החכמים, שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו. והוא החל בשאלות קושיות, והניח הדבר בקושיא, והחזירו לאמונה. וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים, ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק" (הלכות תשובה, פרק ה, הלכה ה).
כלומר, שלדעת הראב"ד, הרמב"ם לא תירץ את הסתירה, אלא אמר שאין ביכולתנו להבין את התירוץ.
התוספות יום טוב (מסכת אבות, פרק ג, משנה טו) סובר שאין שום פגם בדברי הרמב"ם, ואכן ראוי שלא לחקור בדבר זה.
2. לעומת הראב"ד, מפרשים רבים הבינו שכונת הרמב"ם לתרץ את הקושי. דהיינו שהתירוץ הוא שאין להקיש מידיעה אנושית לידיעה אלוקית. וכך משמע גם במורה נבוכים (חלק ג', פרק כ'). ולכן, למרות שהידיעה האנושית סותרת את הבחירה, הידיעה האלוקית איננה סותרת אותה (להרחבה: מורה נבוכים שם; 'תוספות יום טוב' ו'תפארת ישראל', מסכת אבות, פרק ג, משנה טו; אור שמח, הלכות תשובה פרק ה).
ב) רס"ג מסביר, שה' יודע מה האדם יבחר: "שהוא יודע הדברים על אמתת הויתם... ומה שיש מהם מה שיבחרהו האדם, כבר ידע שהאדם יבחרהו... כי הוא ידע העלה מפועל האדם" (אמונות ודעות, מאמר רביעי, פרק ד).
וכן כתב הריב"ש : "כשידע השם שהוא יעשה פועל פלוני, ידע שיעשה זה בבחירתו, ושהיה אפשר לו לעשות הפכו, וא"כ אין ידיעה זו מכרחת... שאין מעשה האדם נמשך לידיעת השם אותו מעשה טרם יצא לפעל, אבל ידיעתו נמשכת למעשה ההוא הנעשה בבחירה ' (סימן קיח).
כלומר, שאין בחירת האדם נובעת מידיעת ה', אלא ידיעת ה' נובעת מבחירת האדם (להרחבה: אור שמח, שם).
ג) הראב"ד (שם) מסביר, שה' איננו יודע את המעשה באופן ישיר, אלא שהוא יודע את מאזן הכוחות שבנפש, ועל פי זה הוא יודע את המעשה: 'אין ידיעתו גזירה, אבל היא כידיעת האצטגנינים, שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה. והדבר ידוע, שכל מקרה האדם קטן וגדול מסרו הבורא בכח המזלות, אלא שנתן בו השכל להיותו מחזיקו לצאת מתחת המזל, והוא הכח הנתון באדם להיותו טוב או רע. והבורא יודע כח המזל ורגעיו, אם יש כח בשכל להוציאו לזה מידו אם לא, וזו הידיעה אינה גזירה'.
ד) הרלב"ג טוען לחומר הקושיה, שאכן ה' איננו יודע מראש את בחירת האדם: "השם יתברך יודע מה שראוי שיעשהו האדם לפי מה שסודר לו מפאת העליונים, אבל בחירתו מושלת על זה הסדור... שאין כל מה שיעשהו האדם כפי מה שסודר לו מפאת העליונים, אבל אפשר שיעשה הפעולות ההן ושלא יעשה אותן. ובזה תתקיים התורה, ויתקיים טבע האפשר הנמצא בדברים, ויתקיים שידע השם יתברך אלו הדברים השפלים" (בראשית, פרק כב, פסוק יב).
כלומר, שה' יודע רק את טבע האדם, שקרוב לודאי שיבוא לידי ביטוי במעשה. אבל ייתכן שהאדם יבחר להשליט את שכלו ולנהוג בניגוד לטבעו.
המפרשים הקשו על דעת הרלב"ג שתי קושיות:
1. גנות לייחס חסרון בידיעת ה'.
2. ממאי נפשך: אם ה' יודע את המעשה לאחר שנעשה, יש בו שינוי. ואם אינו יודע, בטלה תורת הגמול (להרחבה: ריב"ש שם, אור שמח שם).

בנושא הידיעה והבחירה ניתן להתיחס לנקודה נוספת:
הראי"ה קוק כתב הסבר נועז, על היחס בין הידיעה לבחירה. קודם שעשה תשובה, האחריות על החטא מוטלת על בחירתו החופשית של האדם. אולם לאחר שעשה תשובה, מתברר שהיה מוכרח לחטוא על פי רצון ה': "ואחרי הידיעה הבהירה, שהשאלה על דבר שני הפכים בנושא אחד, היא רק תכונה יחסית לנו, לגבי שכלנו המוגבל, ואינה שייכת כלל בחק בורא כל... הננו נכונים להבין, שיש מקום גם לההשקפה של בחירתו של האדם וחופשו, וגם לאי בחירתו ואי חופשו... כל זמן שלא שב האדם מחטאו , לא סידר לו את ארחות תשובתו, הרי הוא מונח תחת הסבל של בחירתו והאשמה של כל מעשיו, וכל תוצאותיהם הרעות מוטלות עליו. אמנם אחרי הארת התשובה מיד נמסרים למפרע כל המגרעות שבחייו, וכל המעשים... לרשות הגבוה, וכולם נערכים מחוץ ליסוד חופשו ובחירתו, ומצטרפים הם לרשות ההנהגה העליונה, רשות הגבוה, אשר 'כל מעשינו פעלת לנו' (אורות התשובה, טז א1).
עקרון דומה כתב גם ר' צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק, מ).
לסיכום דעות הראשונים בסוגית הידיעה והבחירה: 'מבואות למוסר הקודש', אורות הקודש חלק ד', עמודים תקלה-תקמב.
בשביל הנשמה
לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!
עוד בנושא שמונה פרקים לרמב"ם
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il