ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שידורים חיים מיוחדים לכבוד חג מתן תורה
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר שמונה פרקים לרמב"ם

כ"ט חשוון תשע"ג

שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ד'

איך יתכן שה' יגזור על אומה שתרשיע, אולם לאדם הפרטי תהיה האפשרות לבחור? היום נראה כיצד הרמב"ם מיישב את הפסוקים שנראה שהם סותרים את עקרון הבחירה החופשית.
מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
וְהִנֵּה נִשְׁאַר לָנוּ דָּבָר לְבָאֲרוֹ בְּזֶה הָעִנְיָן. וְהוּא, שֶׁבָּאוּ קְצָת מִקְרָאוֹת, יְדַמּוּ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁה' יִגְזֹר בַּמֶּרִי, וְשֶׁהוּא יַכְרִיחַ עָלָיו, וְזֶה שֶׁקֶר. וּלְפִיכָך נְבָאֲרֵם, כִּי הַרְבֵּה נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. מִזֶּה, אָמְרוֹ לְאַבְרָהָם: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם" וְכוּ' (בראשית טו, יג). אָמְרוּ: הֲלֹא תִּרְאֶה שֶׁכְּבָר גָּזַר עַל הַמִּצְרִים שֶׁיַּעַשְׁקוּ אֶת זֶרַע אַבְרָהָם, וּמַדּוּעַ עֲנָשָׁם, וְהֵם מֻכְרָחִים, אֵין מָנוֹס לָהֶם מִלְּשַׁעְבְּדָם כְּמוֹ שֶׁגָּזַר? וּתְשׁוּבַת זֶה, שֶׁזֶּה כְּאִלּוּ אָמַר יִתְעַלֶּה, כִּי הָעֲתִידִים לְהִוָּלֵד - יִהְיֶה מֵהֶם מַמְרֶה וְנִשְׁמָע, וְצַדִּיק וְרָשָׁע. וְזֶה אֱמֶת, וְלֹא בְּזֶה הַמַּאֲמָר יְחֻיַּב פְּלוֹנִי הָרָשָׁע לִהְיוֹת רָשָׁע בְּהֶכְרֵחַ, וְלֹא פְּלוֹנִי הַצַּדִּיק לִהְיוֹת צַדִּיק בְּהֶכְרֵחַ. אֶלָּא כֹּל מִי שֶׁהָיָה מֵהֶם רָשָׁע - בִּבְחִירָתוֹ הָיָה, וְאִלּוּ רָצָה לִהְיוֹת צַדִּיק - אָכֵן הָיָה, וְאֵין מוֹנֵעַ לוֹ. לְפִי שֶׁהַהוֹדָעָה לֹא הָיְתָה עַל אִישׁ אִישׁ, עַד שֶׁיֹּאמַר: כְּבָר נִגְזַר עָלַי, אֶלָּא בָּאָה עַל הַכְּלָל, וְנִשְׁאַר כֹּל אִישׁ בִּבְחִירָתוֹ עַל עִקַּר הַטֶּבַע. וְכֵן כֹּל אִישׁ וָאִישׁ מִן הַמִּצְרִים אֲשֶׁר עֲשָׁקוּם וְעָשׂוּ לָהֶם עָוֶל, אִלּוּ רָצָה שֶׁלֹּא לְעָשְׁקָם - הָיְתָה לוֹ הַבְּחִירָה בָּזֶה, לְפִי שֶׁהוּא לֹא גָּזַר עַל אִישׁ שֶׁיַּעֲשֹׁק1.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
-29 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ג'
-28 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ד'
-27 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ה'
טען עוד
וְזֹאת הַתְּשׁוּבָה בְּעַצְמָהּ הִיא הַתְּשׁוּבָה עַל אָמְרוֹ: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ" (דברים לא, טז). שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה וּבֵין אָמְרוֹ: מִי שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה - נַעֲשֶׂה בּוֹ כָּך וְכָך, לְפִי שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה שָׁם לְעוֹלָם מִי שֶׁיַּעֲבֹר - יִהְיֶה הָאִיּוּם לְבַטָּלָה, וְיִהְיוּ הַקְּלָלוֹת כֻּלָּן לְבַטָּלָה, וְכֵן הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר בַּתּוֹרָה, וְלֹא בִּגְלַל מְצִיאוּת דִּין הַסְּקִילָה בַּתּוֹרָה, נֹאמַר שֶׁזֶּה אֲשֶׁר חִלֵּל הַשַּׁבָּת - מֻכְרָח עַל חִלּוּלוֹ, וְלֹא בִּגְלַל הַקְּלָלוֹת יְחֻיַּב שֶׁנֹּאמַר, שֶׁאוֹתָם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְחָלוּ בָּהֶם הַקְּלָלוֹת הָהֵן - נִגְזַר עֲלֵיהֶם בַּעֲבוֹדָתָהּ. אֶלָּא בִּבְחִירָתוֹ עָבַד כֹּל מִי שֶׁעָבַד, וְחָל עָלָיו הָעֹנֶשׁ, "גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וְכוּ' גַּם אֲנִי" וְכוּ'2 (ישעיה סו, ג-ד).
___________________________
יגזור במרי – יגרום לאדם לחטוא.


ביאורים
קיימת טענה כללית בקרב חלק מן המאמינים עמה מבקש הרמב"ם להתמודד לקראת סיום הקדמתו. הטענה היא שישנם פסוקים בתורה המעידים על כך שציבור מסוים יחטא. למשל, על המצרים נאמר שישעבדו את עם ישראל ארבע מאות שנה. כיצד אם כן מעניש ה' את המצרים על דבר אותו הוכרחו מראש לבצע בדבר ה'? כדי לפתור את הקושיא הזו פונה הרמב"ם, לחלוקה בין כלל לפרט. נניח למשל שה' מיידע אותנו מראש על כך שהדור העתיד להיוולד יכלול בתוכו אנשים כופרים, עבריינים ולעומת זאת – צדיקים וחסידים. זוהי בוודאי אמירה נכונה. אלא שמובן שאין באמירה זו קביעה למי מבני האדם העתידים להיוולד לאיזה מבין שני הסוגים הם עתידים להשתייך. כלומר, הקביעה הכללית לגבי טיב הרכב האוכלוסיה האנושית מותירה עדיין ביד הפרטים את ההחלטה והבחירה לאיזו חברה להשתייך. על כך אין כפייה. כך גם נכונים הדברים לגבי המצרים. אמנם נגזרה הגזירה שהמצרים ישעבדו את ישראל. אך לא נקבע מי מבין המצרים ישעבד. דבר זה ניתן לבחירה בידי כל פרט ופרט מבני העם המצרי. את אותו ההסבר מחיל הרמב"ם כלפי כל עונש שקיים בתורה. האם יעלה על הדעת שבגלל שעונשו של המחלל שבת הוא סקילה, ועונש זה מופיע בתורה, מתחייב מכך שמישהו מוכרח לחלל שבת?! ודאי שזוהי טענה מופרכת מעיקרה. האזהרה מעונש היא קביעה כללית שמניחה מראש שבכל חברה ישנם הסוטים מדרך הישר, אלא שההחלטה וכח הבחירה נמצאים תמיד בידינו.
הרחבות
1. מדוע נענשו המצרים?
הרמב"ם תירץ, שהגזירה היתה על הכלל , אבל לכל יחיד בפני עצמו היתה בחירה.
הראשונים הקשו עליו:
1. ראב"ד (הל' תשובה, ו ה) - אי אפשר להפריד בין הכלל ליחידים: "יאמר הבורא לזונים למה זנית, ואני לא הזכרתיך בשם כדי שתאמר שעליך גזרתי. יאמרו לו הזונים, ועל מי חלה גזרתך, על אותן שלא זנו, הנה לא נתקיימה גזרתך".
2. רמב"ן (בראשית, טו יד) - מי שקיים גזירת ה' ראוי לשכר ולא לעונש: "שאפילו גזר שאחד מכל האומות יריע להם בכך וכך, וקדם זה ועשה גזרתו של הקדוש ברוך הוא, זכה בדבר מצוה"
ב) העונש על הכבדת השעבוד - "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים, אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה (זכריה א טו).
רמב"ן (שם): "וכן היה במצרים שהוסיפו להרע, כי השליכו בניהם ליאור, וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם".
ג) העונש על רשעתם הקודמת לשעבוד
ראב"ד (שם): "שאין הבורא נפרע מאדם רע אלא ברע ממנו, ואחר שיפרע מזה יחזור ויפרע מן הרע ממנו ברשעו... והמצרים גם כן רשעים היו וראויים למכות ההם".
ד) העונש על כוונת הגויים בשעבוד
אור החיים (בראשית, טו יד): "כי האומות, טעם אשר יענונו, הוא לצד הבדלתנו מהם וקיום המצות אשר אנו מקיימים... ומעתה מה מקום לטענת שהם שלוחי אל הגוזר, והלא אל גזר על אשר עברו ענף אחד מדבריו, והם מריעים על שאינם עוברים על כל התורה".

שאלות לדיון
למה עם ישראל נולד בצורה לא טבעית, בגלות ולא בארצו, מתוך סבל ויסורים?
בשביל הנשמה
לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!
עוד בנושא שמונה פרקים לרמב"ם
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il