ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שידורים חיים מיוחדים לכבוד חג מתן תורה
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר שמונה פרקים לרמב"ם

כ"ד חשוון תשע"ג

שמונה פרקים לרמב"ם פרק שביעי חלק ב'

לאחר שלמדנו שהמידות הרעות מבדילות בינינו לבין בורא עולם, מוסיף הרמב"ם שעם זאת אין הנביא מוכרח להיות מתוקן לחלוטין במידותיו. אמנם, מידות מסוימות אכן מונעות את הנבואה מיד.
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
וְאֵין מִתְּנָאֵי הַנָּבִיא שֶׁיִּהְיוּ לוֹ מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת כֻּלָּן, עַד שֶׁלֹּא תְּחַסְּרֵהוּ פְּחִיתוּת כְּלָל, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹמֹה - נָבִיא, כְּעֵדוּת הַכָּתוּב: "בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה'" (מלכים א ג, ה) וְכוּ', וּמָצָאנוּ לוֹ בְּפֵרוּשׁ פְּחִיתוּת מִדּוֹת, וְהִיא רֹב הַתַּאֲוָה, וְזֶה בְּרִבּוּי הַנָּשִׁים, וְזוֹ מִפְּעֻלּוֹת תְּכוּנַת רֹב הַתַּאֲוָה. וְאָמַר, מְבָאֵר: "הֲלוֹא עַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה" וְכוּ' (נחמיה יג, כו). וְכֵן דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם - נָבִיא, אָמַר: "לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל"1 (שמואל ב כג, ג), וּמְצָאנוּהוּ בַּעַל אַכְזָרִיּוּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בַּגּוֹיִם וּבַהֲרִיגַת הַכּוֹפְרִים, וְהָיָה רַחֲמָן לְיִשְׂרָאֵל2, אֲבָל בֵּאֵר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים שֶׁה' לֹא מְצָאוֹ רָאוּי לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְרֹב מַה שֶּׁהָרַג, וְאָמַר לוֹ: "לֹא (אתה) תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ" (דברי הימים א כב, ח). וּמָצָאנוּ לֵאלִיָּהוּ, זֵכֶר לַטּוֹב, מִדַּת הַכַּעַס; וְאַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּלַפֵּי הַכּוֹפְרִים, וַעֲלֵיהֶם הָיָה כּוֹעֵס, אֲבָל בֵּאֲרוּ הַחֲכָמִים שֶׁה' הִרְחִיקוֹ, וְאָמַר לוֹ: לֹא יִצְלַח לִבְנֵי אָדָם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנּוּי כְּשֵׁעוּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ, שֶׁהוּא יְמִיתֵם. וְכֵן מָצָאנוּ שֶׁשְּׁמוּאֵל פָּחַד מִשָּׁאוּל, וְיַעֲקֹב נִתְיָרֵא מִפְּגִישַׁת עֵשָׂו. וְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - הֵן מְחִצּוֹת הַנְּבִיאִים, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וּמִי שֶׁהָיוּ לוֹ מֵהֶם שְׁתֵּי מִדּוֹת אוֹ שָׁלוֹשׁ בִּלְתִּי מְמֻצָּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּפֶּרֶק הָרְבִיעִי, נֶאֱמַר בּוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֵת ה' מֵאֲחוֹרֵי שְׁתֵּי מְחִצּוֹת אוֹ שָׁלוֹשׁ.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
-34 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שביעי חלק א'
-33 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שביעי חלק ב'
-32 - שמונה פרקים לרמב"ם הקדמה-פרק שביעי חלק ג'
טען עוד
וְאַל תַּרְחִיק הֱיוֹת חֶסְרוֹן קְצָת הַמִּדּוֹת מְמַעֵט בְּמַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ מִקְצָת פְּחִיתֻיּוֹת הַמִּדּוֹת יִמְנְעוּ הַנְּבוּאָה לְגַמְרֵי. כַּכַּעַס, אָמְרוּ: "כֹּל הַכּוֹעֵס, אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ", וְהֵבִיאוּ רְאָיָה מֵאֱלִישָׁע, אֲשֶׁר נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַנְּבוּאָה כַּאֲשֶׁר כָּעַס, עַד שֶׁהֵסִיר כַּעְסוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ: "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן"3 וְכוּ' (מלכים ב ג, טו). וְכַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן, לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ, כֹּל יְמֵי אֶבְלוֹ עַל יוֹסֵף - נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁבֻּשַּׂר בְּחַיָּיו, אָמַר: "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (בראשית מה, כז), וְאָמַר הַתַּרְגּוּם, הַמְפָרֵשׁ הָעִנְיָנִים הַמְקֻבָּלִים מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ: "וּשְׁרָת רוּחַ נְבוּאָה עַל יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן". וּלְשׁוֹן הַחֲכָמִים: "אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹך עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹך עַצְבוּת, אֶלָּא מִתּוֹך דְּבַר שִׂמְחָה"4 (שבת ל ע"ב).
___________________________
לרוב – מחמת ריבוי. קינוי – קנאה וזעם. אל תרחיק – אל יקשה בעיניך. ושרת רוח – שרתה רוח.


ביאורים
כפי שראינו, חילוקי המדרגות בין הנביאים נובעים מדרגות התיקון השונות אליהם הגיעו; בתחום ההשגה השכלית ובתחום תיקון המידות. בתחום האחרון ראינו שיכולה להיות לנביא פחיתות כלשהי ועם זאת לא תימנע ממנו ההשגה הנבואית. הסיבה לכך כאמור היא שלכל בני האדם ישנה פחיתות מסויימת בטבע, ועל כן, לא מציאותי לדרוש תיקון מלא בתחום זה. כעת בא הרמב"ם להוכיח את טענתו על ידי דוגמאות שונות מגדולי הדורות. למרות שהייתה להם הם זכו לנבואה. שלמה המלך זכה לנבואה על אף שתכונת התאווה שלו סטתה מן האיזון. דוד המלך זכה לגילוי נבואי על אף תכונת האכזריות שהייתה בו. וכן מידת הכעס של אליהו הנביא, והפחד והיראה של שמואל הנביא ויעקב אבינו. כאן, חשוב להעיר שתיאור פחיתות מסויימת בקרב אבותינו, גדולי הדורות הראשונים, לא מעמיד אותם חלילה בשורה אחת איתנו! ודאי שתאוותי איננה התאווה של שלמה המלך וכן האכזריות שבי איננה כזאת של דוד. כדי להוכיח טענה זו, נתבונן בדוגמאות שהביא רמב"ם. המשותף לכולם הוא שעל אף החריגה מן הנורמה המידותית שהייתה אמורה להיות, כולם כיוונו לתיקון כלשהו. לא הייתה כאן עבירה נמוכה שנבעה מפחיתות אלא שימוש מופרז שנבע מכוונה טובה. למשל, שלמה המלך נשא נשים רבות כדי ליצור יחסים בינלאומיים עם המדינות השכנות. דוד המלך התאכזר לאוייביו. אליהו הנביא השתמש במידת הכעס כנגד עובדי האלילים. וכן הלאה. כסיום, מציין הרמב"ם שישנן תכונות נפש כאלה, שבגלל חומרתן, מספיקה אפילו אחת מהן כדי למנוע את ההשגה הנבואית. ביניהן הוא מונה את מידת הכעס, העצבות והדאגה. נראה שהמייחד אותן הוא שהן מבליטות יותר מתכונות אחרות את הצד האגואיסטי הפרטי. לכן, הן גורם ההרחקה הגדול ביותר מן ההשגה הנבואית שהינה כללית ומקיפה.

הרחבות
. האם הכעס מעכב את הנבואה?
לגבי אליהו כתב הרמב"ם, שמידת הכעס גרמה רק למחיצה בנבואה; ואילו לגבי אלישע הכעס מנע ממנו את הנבואה לחלוטין. לכאורה יש כאן סתירה!
אפשר להציע שני תירוצים:
א) תלוי באופי הכעס: אצל אליהו מדובר בכעס מוצדק, שהופנה למטרה טובה, אלא שהיתה כאן הפרזה. לעומת אלישע, שם הכעס לא היה מוצדק כלל. למרות שיהורם בן אחאב מצד לנכון לשמוע לעצתו של אלישע, הוא הטיח בו ביקורת על רשעתו ולא רצה להיענות לבקשתו.
ב) תלוי בעיתוי הכעס: אצל אליהו מדובר במידת הכעס שהיתה בנפשו, אך היא לא באה לידי בטוי בעת הנבואה. לעומת אלישע, שם הכעס היה בזמן שרצה להתנבא.
2. מדוע הכעס והעצבות מעכבים את הנבואה?
במורה נבוכים (ב, לו) מסביר הרמב"ם, שלא מדובר במניעה רוחנית, אלא במניעה גופנית מצד פעולת הכח המדמה: "כל כח גופני יחלש וילאה ויפסד עת, ויבריא עת אחרת, וזה הכח המדמה כח גופני בלא ספק. ולזה תמצא הנביאים תתבטל נבואתם בעת האבל או בעת הכעס וכיוצא בהם ". כפי שהכעס משפיע על לחץ הדם ובריאות הגוף, כך הוא משפיע על כוחות החיים כמו הדמיון.
נמצא שהמידות משפיעות על הנבואה משתי בחינות:
א) שלימות רוחנית : כלל המידות , שקובעות את דירוג הנבואה .
ב) שלימות פיזית : מידות כמו כעס ועצבות , שקובעות את עצם הנבואה .
3. מדוע אין נבואה בגלות?
רמב"ם: "וזאת היא הסבה העצמית הקרובה בהפסק הנבואה בזמן הגלות, כלומר עצלות או עצבות שיהיה לאדם" (מורה נבוכים, ב לו).
ריה"ל: "לא יתכן לסגולה הזאת להגיע אל הענין האלהי בבלעדי המקום הזה, כאשר לא יתכן שיצליח הכרם בבלעדי ההר הזה" (שם, ב יב). כלומר, באופן כללי אין אפשרות לנבואה בחוץ לארץ. מלבד מקרים מסויימים שריה"ל מסביר כמקרים חריגים.

שאלות לדיון
כיצד ניתן לדבר על חטאים ביחס לגדולי האומה מבלי להכשל ח"ו בזלזול בהם ובהורדת ערכם בעינינו? האם כל אחד מאיתנו יכול לדבר כך על גדולי האומה, או רק גדולים כרמב"ם?
מה המשמעות לכך שהם זכו לנבואה, למרות חסרונותיהם, בעוד אנו לא זכינו עדיין לנבואה?
למה הכעס והעצבות מונעים את הנבואה? כיצד ניתן ל'השתחרר' מתכונת הכעס?
בשביל הנשמה
לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!
עוד בנושא שמונה פרקים לרמב"ם
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il