ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים ענג שבת

גליון מס' 1042

דיני השבוע ומנהגיו- פרשות שלח קרח

רבנים שוניםסיון תשע"א
1129
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
שבת פרשת שלח
ההפטרה: "וישלח יהושע" (יהושע, ב, א).
במנחה פרקי אבות: פרק ב'

שבת פרשת קרח
ההפטרה: "ויאמר שמואל" (שמואל א' יא, יד).
מברכים החודש: תמוז
המולד : ליל שישי שעה 2, 56 דקות ו-11 חלקים.
ראש חודש תמוז יהיה ביום שבת קודש ולמחרתו ביום הראשון, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה - אומרים ולמחרתו.
לא אומרים אב הרחמים ולא מזכירים נשמות.
במנחה פרקי אבות : פרק ג'
יום חמישי, כ"ח בסיון , המתענים בערב ראש חודש מתענים ביום זה. אומרים יום כיפור קטן במנחה. אומרים תחנון.

ברכת החודש
מנהג קדמונים, בשבת שלפני ראש חודש, לברך את החודש הבא עלינו לטובה, להודיע אימתי יחול ראש חודש, כדי שיזהרו ישראל הקיום הלכות החודש (משנה ברורה תיז, א). אמנם אין בכך חובה, שברכת החודש הינה ברכה שהזמן גרמא, אבל גם הנשים נוהגות לומר ברכת החודש, שהרי ברכה זו היא בקשת רחמים ומתוך כך יזהרו גם הן בהלכות החודש. "אמר ר' יוסי: 'מימי לא התפללתי מוסף כל זמן שלא ידעתי אימתי ראש חודש' " (תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פ"ה ה"ג),
ולמחרתו בברכת החודש
מן התורה אין ראש חודש אלא יום אחד בלבד - הראשון לחודש החדש. שני ימי ראש חודש, יום השני עיקר ויום הראשון אינו בא אלא מן הספק, שהיה בזמנו, כשחיכו לעדי החודש. משום כך נמנה יום ראשון של ראש חודש עם החודש שעבר (ל' בחודש שעבר), ורק מיום ראש החודש השני מתחילים למנות את החודש שנכנס. לכן, אין להוסיף את המילה "ולמחרתו" בברכת החודש. ראה: כצאן יוסף, ספר מנהגים. מופיע גם בסידור ווילנא. גם בלוח "דבר בעתו", שער זמנים בעתם. ראה גם בלוח לארץ ישראל של טוקצינסקי. בלוח כולל חב"ד, וכן בלוחות אחרים, המתבססים על המנהג וההלכה לא מופיעה המילה "ולמחרתו". ברם, כשמברכים לשבת קודש הבא ויום הראשון שלאחריו, בשבת כזו מכריז ש"ץ 'למחרתו' ביום הראשון" כדי לשלול את יום ראשון הסמוך לברכת החודש, כדי שלא יבואו לכלל טעות, שראש חודש הוא ביום ראשון הקרוב. כך כתוב ב"נוהג כצאן יוסף". מופיע גם בסידור ווילנא.
עוד בנושא ענג שבת

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il