ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שידורים חיים מיוחדים לכבוד חג מתן תורה
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות בתנ"ך

תנך

הרב חיים שרייברכ"ג אייר תש"פ
16
שאלה
שלום כבוד הרב אני לצערי אינני בקי כלכך בנ"ך וראיתי מישהו שרשם את הדברים הבאים כתוב בנחמיה ח, ט: "ויאמר נחמיה, הוא התרשתא, ועזרא הכהן הסופר והלויים המבינים את העם, לכל העם!: היום קדוש הוא ליהוה אלהיכם. אל תתאבלו ואל תבכו, כי בוכים היו כל העם בשמעם את דברי התורה… וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה, כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם. וביום השני נאספו ראשי האבות… הכהנים והלויים אל עזרא הסופר ולהשכיל את דברי התורה וימצאו כתוב בתורה אשר צווה יהוה, ביד משה, אשר ישבו בני ישראל בסוכות… ויעשו להם סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן-נון כן בני ישראל, עד היום ההוא…" מסתבר שעם ישראל, מימי יהושע ועד עזרא, לא הכיר בכלל את התורה, כפי שנאמר לעיל: "כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם". ובמה "?דעו" אותם? – בתורה שהביא עמו עזרא הסופר מבבל, כשבע מאות שנים לאחר מות יהושע. כלום לא היה יהושע אמור לדעת מעט קט ממצוות התורה, כמו מצוות סוכה, או חוקת חג הפסח?, שהרי כתוב בפירוש (דברים ל"א, ט) "ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים.. ואל כל זקני ישראל ויצוו משה אותם לאמור: … בחג הסוכות… תקראו את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם!!! מסתבר שאפילו בימי בית ראשון לא היתה תורה בישראל וספר "דברים" נכתב לאחר שהנהיג עזרא את חג הסוכות, כשעלה ארצה מגלות בבל. ואשר לידיעת יהושע את התורה: לפני מותו אסף יהושע את עם ישראל שכמה (לשכם) וסיפר להם את תולדות עמם, החל באברהם אבינו והמשך ביציאת מצרים, בנדודיהם במדבר – ואפילו את בלעם לא שכח – אך לא הזכיר, ולוא במילה אחת, את מתן תורה. (יהושע כ"ד, א ואילך). ואם לא די לנו בכך, נזכיר בזיון נוסף: חג הפסח! בפרק י"ב בספר "שמות" אנו קוראים את מצוות הפסח על כל חוקיה ותקנותיה, אך במלכים-ב, כ"ג, כ"א כתוב: "ויצוו המלך (יאשיהו) את כל העם לאמור: עשו פסח ליהוה אלהיכם, ככתוב על ספר הברית הזה, כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים… וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה". ומדוע החלו לחוג אותו רק כ-600 שנה לאחר "מתן תורה"? כי שפן הסופר הגיד למלך שחלקיה הכהן מצא אותו בבית יהוה (שם, כ"ב, ח). גם חג הפסח מעשה סופר?! נביא שני מקורות שלפיהם נותן התורה הנו עזרא הסופר. 1) מסכת סוכה, כ ע"א: "כשנשתכחה(?) תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה". 2) הספר החיצוני "חזיונות עזרא שאלתיאל" (ראה בגוגל): "העם היהודי יצא לגלות תחת שלטונו של נבוכדנאצר (- שהחריב את בית המקדש הראשון!). כל ספרי התורה נשרפו! עזרא הנביא שאל את אלהים מה עליו לעשות, כי בחושך ניתנה תבל ויושביה בלא אורה, כי נשרפה תורתך ואין איש יודע את אשר עשית! אז מצווה אלהים על עזרא לכתוב את התורה מחדש" אלא שעזרא נולד כ-130 שנה לאחר "שנשרפו כל ספרי התורה ותבל ניתנה בחושך", – כיצד יכול היה לדעת אפילו פסוק אחד ממנה? ברור, איפא, שעזרא כתב לפחות את ספר שמות, כי בספרי תנ"כ אחרים, שנכתבו בארץ ולא במדבר בידי משה, נאמר שהתורה נתנה בחורב (ראה: דברים ה, ב; שם ד, ט; מלכים א – ח, ט; מלאכי ג, כ"ב; תהלים ק"ו, י"ט; דברי הימים ב – ה, ו). ואילו הר-סיני הנו המצאה (של עזרא כנראה) בעקבות מזמור ס"ח בתהלים: פסוק ח אלהים, בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה פסוק ט ארץ רעשה שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים, אלהי ישראל. (ראה: "השם" – ספרו של פרופ ישראל קנוהל) וישנו עוד מקור, – קבלי (קשקוש מארץ הקשקושים) וגם הוא מייחס את התורה לעזרא. ולסיום, פרט "קטן". הסופר שכתב את ספר נחמיה, כ-700 שנים לאחר מות יהושע – ידע לתאר את פרשת הר סיני לפרטיה ודקדוקיה (נחמיה ט), אירוע אדיר שיהושע נוכח בו, אך לא זכר ממנו דבר. מפליא מאד דבריו הרהרו אותי מאוד ואינני רוצה להשתכנע מדבריו תודה מראש
תשובה
שלום סליחה על העיכוב במתן התשובה. תחילה אפתח בהערה/הארה כללית אין להתקרב לכל ספר או אדם שאיננו מאמין בקדושת התורה ובאמת שהיא מייצגת כדי ללמוד ממנו פירוש של פסוק מסויים / הלכה מסויימת או מדרש. אנשים / ספרים כאלו אין מטרתם להבין את דבר ה' המתגלה בתורה אלא לקנטר ולהראות כיצד אין הגיון או שקיים בלבול בדברי תורתינו הקדושה. כמובן שדבריהם הן דברי הבל ומשוללי הבנה והגיון אך מטרתם כה חשובה בעיניהם עד שהאמת איננה נר לרגלם. אני שמח שפנית לברר ולשאול בעניינים שלא הבנת זהו הצעד הנכון לא לכסות להתעלם או "לטייח" קשיים מסויימים אלא לברר אותם על פי דרכה של תורה מתוך אמונה בקדושתה ברוממותה ובאמת שהיא מביאה לעולם. לגבי מה שנאמר בנחמיה ח' הפירוש איננו כדברי ההבל מאותו ספר או אדם שציטטת "מסתבר שאפילו בימי בית ראשון לא היתה תורה בישראל וספר "דברים" נכתב לאחר שהנהיג עזרא את חג הסוכות, כשעלה ארצה מגלות בבל". הפרשנים אומרים בדיוק הפוך! רש"י כותב שהעם שמע את דברי התורה והבין שלא נהג כראוי בקיום המצוות כיון שלחלקם נשכחו חלק מפרטי המצוות בגלות ועל כך הם התחרטו ובכו בעקבות מה שהסבירו להם הלווים. המלבי"ם מפרש העם לא ידע את לשון התורה (לשון הקודש) על כן הלווים תרגמו את התורה ללשון העם, וכן סדרו לפניהם את הפסוקים ופסקי טעמים והקריאה הוא מתורת הפה אם לקרות בחלב (בקמץ) אמו או בחלב (בצירה), זכר (בצירה) עמלק או זכר (בקמץ). העם התחילו לבכות כי היום הוא יום הדין ועל כן בכו מאימת הדין, וגם רצו להתענות, ואמרו להם הלווים "לכו אכלו משמנים...ואל תעצבו" כיון שאנו בטוחים שה' יוציא משפטנו לזכות. בספר יהושע קיימים שני נאומים של יהושע באחרית ימיו. הנאום הראשון שמיועד לכל ראשי העם נאמר במפורש "וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול" (יהושע פרק כ"ג פס' ו') א"כן יהושע לא "שכח" את מתן תורה ואת החובה לשמור את מצצוותיה (כמו ששכח אותו אדם או ספר שציינת בשאלתך...) בפרק כ"ד בספר יהושע בנאום השני שלו אל כלל העם היתה לו מטרה אחרת "והנה בא לצוות להם שייראו את ה' יראת הרוממות, לא יראת עונש, ושיעבדו אותו באמת ובתמים, לא עבודה מזויפת שזה הפך האמת, ולא עבודה בעבור תקות גמול" (מלבי"ם) על כן לא מזכיר את מתן תורה בנאום הפרידה שלו לעם כיון תוכן הנאום שלו הוא להראות לישראל את הניסים שנעשו להם במדבר ומתוך כך יבואו לעבודה מיראת הרוממות ולא מצד שכר ועונש. לגבי פסח יאשיהו - יש לראות את כללות הפרק העוסק בביעור הע"ז והבמות שהיו בימי יאישהו ובזמן המלכים לפניו. על כן הפסוק "לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים" מתבאר במספר אופנים: א. לא נתקבצו רוב עם בכל פסח כמו שנתקבצו בזה (רש"י). ב. לא נעשה כפסח הזה לה' בירושלים - משמלכו מלכי ישראל ומלכי יהודה לא עשו פסח כל ישראל בירושלים לפי שנחלקה המלכות לשנים מירבעם והיו הולכים לעגל שבבית אל ובדן - עד עכשיו שגלו עשרת השבטים והחזירם ירמיהו ומלך עליהם יאשיהו ובאו כולם לירושלים. (רש"י) ג. לא נעשה כפסח הזה שהיו כל ישראל בלב אחד לעבוד את ה' (לא כמו שהיו בשנים קודמות כגון בפסח שעשה חזקיהו שרבים מישראל לא היו שם ולא עוד אלא שהיו צוחקים על השליחים שהיה שולח חזקיהו ואף אותם שהיו בירושלים רבים היו טמאים ואכלו את הפסח בטומאה) (רד"ק, רלב"ג) ד. אף שלפני יאשיהו עשו פסח מ"מ הוכרח לצות לעשות ככתוב בטהרה גדולה כי לא נעשה כפסח הזה העשוי בטהרה מימי השופטים (מצודת דוד). את הגמרא (סוכה דף כ' ע"א): "כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה". הסביר רש"י: כשנשתכחה תורה מישראל - לא נשתכחה כולה קאמר, אלא הלכות שכוחות מבני בתירא שהיו ראשי ארץ ישראל, הערוך לנר מבאר את כלל דברי הגמרא שציינה שלוש תקופות ("כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה"): ומה שפרט ג' המייסדים משום דעזרא היה סוף ימי הנביאים ולמד תורה שבכתב שהיתה קרובה להשתכח בימיו כדכתיב בעזרא שקרא לפניהם דברי הכתובים מפרש ושום שכל והבינם במקרא. והלל היה בסוף ימי הקבלה כשנתרבו התלמידים והתחיל מחלוקת ביניהם והיה קרוב זה להשתכח התורה ולהיות התורה כשתי תורות וחזרה ויסדה ע"י מה ששנה לתלמידיו במה שהסכימו מן השמים דיצא בת קול דהלכה כמותו כדאמרינן בעירובין (יג ב). ורבי חייא היה סוף ימי התנאים שנכתבה המשנה והיה קרוב להשתכח אם לא היה מלמד. אינני מכיר את הספר החיצוני "חזיונות עזרא שאלתיאל" אך מתוך דבריו נראה שאין מדובר בספר שתואם את דברי ההיסטוריה של עמנו. אני כעת חוזר על הכלל הראשון שבו פתחתי חובה להתרחק מכל ספר או אדם שרצונו לזלזל ולפגוע בקדושת התורה באמיתותה ובמצוותיה. אם נתקלת במקום בו מקנטרים ומדברים דברי סרק על תורתינו ברח משם! ולאחר מכן מתוך מחת ויישוב הדעת תברר את הדברים ותראה כיצד כל הטענות הם שקר וסילוף. בהצלחה
עוד בנושא שאלות בתנ"ך
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il